השחקנים צריכים, חייבים, יום חופשי להתאוששות גופנית ומנטלית מהעומס האדיר במוטל עליהם. כך גם ההורים. צריך לזכור שרוב ההורים חלפו לפני איזה שנה או שנתיים על פני גיל 20 (ושלושים... וארבעים...) והמתח הזה במשחקים עלול להיות מסוכן משהו ללב.
אז נחנו.
נסענו עם מש' שרון למקום מדהים הנקרא ברובו (berovo). כפר קטן בהרים אשר בהמשכו ממוקם מלון ספא מהודר הנקרא "אורורה", עם נוף מדהים וקפה סביר. זכרנו את המקום מביקורנו כאן לפני שנתיים והיה ברור שזה המקום לנוח.
נסיעה של כ-60 ק"מ לוקחת במקדוניה משהו כמו שעה וחצי. צריך לקחת בחשבון את הכבישים המשובשים, את הפרות באמצע הדרך והסיבובים הרבים בעת הטיפוס על ההרים. במהלך הנסיעה רואים איך הטמפרטורה יורדת לאט לאט מ- 33 מעלות בסטרומיצה ועד 24 מעלות בברובו.
ולמעלה, לא צריך כלום. בית קפה קטן המשקיף על נוף משכר, אויר נעים והמון המון שקט. בין ניתוח כדורסל מקצועי אחד למישנהו אף החלו להירקם חלומות על רכישת בית בהרים לגיל הפנסיה, גידול עגבניות ומלפפונים בחצר והמון המון שלווה. חלומות אמרתי?
 |
| נוף מהדרך |
 |
| נוף המלון וממנו |
 |
| עם כל הכבוד לנוף ולאוויר ניתן להבחין בתנוחה אופיינית של ידי הנוכחים... חייבים להתעדכן במתרחש! |
 |
| נחל הזורם במרכז העיר. בעונה זו של השנה הוא דלוח משהו... |
 |
| בית בעיר- האם מצליחים להבחין בפרחים המרובים המקיפים אותו? |
בכיתה ד' בנושא הציפורים למדנו על החסידות. בחורף הן בדרום החם ובקיץ מצפינות לקנן (למרבה הפלא, למרות שעברו כבר אי אלו שנים מאז, משהו נשאר ברא...). זה תמיד נראה כמו סיפור יפה של איזה סופר דני או פלמי, עם תמונות מרשימות. פה רואים את זה באמת. כמעט בכל כפר שעוברים בו, חסידות מקננות על ארובות הבתים או על עמודים נטושים. זה הרשים אותי בפעם הקודמת שביקרתי פה והתרגשתי לראות זאת שוב השנה (עד כדי כך שיוסי עצר את האוטו כדי שעומר ואני נוכל לצלם). משהו בחוסר הקדמה פה, עדיין נותן לטבע להמשיך בדרכו.
ועוד קן אחד, של משפחה אחרת, על עמוד ישן מכוסה כולו המטפס ירוק.
אני מודה שרק מלכתוב את זה נהייה לי כבר לחץ בבטן.
את הבוקר נעביר בטיול קצר לאגם על גבול יוון, נתרגע שם קצת ונבוא עם כוחות למשחק הערב.
שיהיה המון המון בהצלחה לילדים, לצוות ולכולנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה