יום חמישי, 25 ביולי 2013

אח, כמה כואב!


אתמול היה יום קשה, קשה מאוד, הכי קשה בטורניר עד עכשיו ואני מקווה כל כך שגם בכלל.
כל מי שעוסק בספורט יודע שהפסד הוא חלק מעסקת החבילה אבל כל מי שעוסק בספורט יודע גם כמה זה כואב וכמה לא רוצים להגיע לשם. כל שחקן יודע שיש ימים שהכל מצליח אבל יש גם כאלה שלא. אם ביום כזה, ששום זריקה לא נכנסת יש על הראש גם שופטים שמקשים, אז בכלל.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא מחפשת אשמים. שחקנו אתמול לא כמו שאנחנו יודעים, לא כמו שאנחנו יכולים. אחת האמהות אמרה לי שאולי זה המשחק שצריך להפסיד כדי לשלם את המכסה ל"עין הרעה"... בנוער של מכבי השנה, הילדים לא הפסידו אף משחק חוץ מאת השניים של גמר אליפות המדינה... לא באסה? אז אולי עדיף לשלם את המכסה עכשיו.

דבר אחד ברור- היום צריך לנצח. נצחנו- עלינו לחצי גמר. הפסדנו- הולכים על מקומות 5-8. ואנחנו רוצים לנצח. מאוד!

נישקנו וחיבקנו הכי חזק שיכולנו את הילדים החרוצים האלו שהם כל כך שלנו, אמרנו להם כמה אנחנו אוהבים אותם וגאים בהם, לחשנו להם באוזן את מה שלחשנו ושלחנו אותם למלון לנוח ולאסוף כוחות, פיזיים ומנטלים, למשחק של היום. יש שם מי שיעשה את העבודה הזו איתם. 

כשיצאנו מהאולם, אי אפשר היה להתעלם מהירח האדום בשמי מקדוניה. לדעתי גם הוא הסמיק מכעס...
אפילו הירח התעצב...



בבוקר נסענו לאגם נחמד, lake dejoran, אשר שוכן במפגש הגבולות מקדוניה יון בולגריה. האגם, ששני שליש ממנו נמצא במקדוניה ושליש בבולגריה מזכיר בצורתו ובנופיו את הכנרת. עשינו טיול קצר בטיילת וישבנו לשתות ולנוח על שפת האגם ולהנות מהבריזה אשר מנשבת למרות החום הכבד.
תושבי הסביבה באים גם הם לשחות ולהנות. על מצילים לא שמעו שם אבל זה לא מפריע לאף אחד להכנס למים.
עם קצת דמיון אפשר לראות את רמת הגולן באופק...

יוסי ויוסי בטיילת
 
האם גם במקדוניה "הכנרת" נסוגה ומאפשרת לצמחים לגדול?









הבירה המקומית, "סקופסקו" התחבבה על הנוכחים וכנראה עשתה את שלה...

עצים רחבי גזע גדלים לאורך החוף, כנראה שבאופן טבעי.


המוני "בני מקדוניה" באים לרחוץ באגם

נכון שנראה כמו הכנרת?

היפה הזו היא ייבוא מישראל- עומר שלי.

 האם עוד מישהו ממני זוכר שפעם פעם היו מן כדורים ובתוכם גלידה? נראה לי שמצאתי משהו כזה במקדוניה ולא יכולתי שלא לצלם. שימו לב למה שמחזיקה הילדה ביד...


כשחנינו, ציינו לעצמנו נ.צ. כדי לזכור לאן לחזור. הלכנו בחזרה, מי מהר ומי לאט והתקבצנו כולנו במגרש החנייה. כולם, חוץ משמעון. 
בסופו של דבר, מצאנו גם את שמעון. ברור!

https://www.youtube.com/watch?v=jahvtCAOuNc

שמעון, ברוך הנמצא!



הכי הכי חשוב, שיהיה הערב בהצלחה
21:00-אצלנו
22:00-אצלכם, בבית
מחזיקים כולנו אצבעות לילדים!






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה