היום השלישי- עוד נצחון

כבר מפחדת לפתוח פה לשטן, אבל היום שוב, הילדים שחקו אותה ובגדול.

ידענו ששוויץ היא לא אחת הקבוצות החזקות אבל הם הגיעו עם נצחון והפסד. כמו שכבר כתבתי, כל משחק הוא חשוב ואם רוצים לעלות לשלב הבא, בו נלחמים על עלייה לדרג א', צריך פשוט לנצח. פשוט? בינתיים זה נראה כך אבל ברור לנו שזה ילך ויהיה קשה יותר.

לפני המשחק, כיד המסורת הטובה עליהם, מוביל רגב את כל השחקנים ב"ריקוד הדולפינים" הידוע אשר מטריף את השחקנים ומספק עבודה רבה למנגבי הרצפה...

כדאי לראות- http://www.youtube.com/watch?v=xsFEBLjIYZ4&feature=youtu.be

כמו תמיד, המשחק נפתח בהצגת השחקנים-
  http://www.youtube.com/watch?v=FFTV_hO5lT4&feature=youtu.be    תמיד מרגש. אותי לפחות.

הנבחרת לא פותחת את המשחק ללא כמה "מעגלי חיזוק"...

ההורים, קרי האוהדים השרופים ביותר באולם (אפשר גם לומר המבושלים, מרוב חום), מוכנים להתחיל במשימה...

וכמובן, תמונות מהמשחק ומכמה פסקי זמן

 

 

 

ולסיום, ללא מילים...

קלעו: קהל 17 (5-9 לשלוש), שגב 16 (6 ריב'), שוכמן 13, לוי 10 (4 אס'), גלינסקי (5 אס') ושרון (6 אס') 9 כ"א, זנזורי 6, צוקרמן 5, זלמנסון 4 , זיו ומור 2 כ"א, סורקין לא קלע.



לאחר המשחק נשארנו כל ההורים לצפות רבע אחד במשחק של שוודיה, על מנת להתכונן למחר (המאמנים, מסתבר, לא סמכו עלינו ונשארו גם הם...) והלכנו לארוחה משותפת במסעדת דגים, אותה הכרנו כבר (כיקרנים...) מהאליפות לפני שנתיים.

תנוחו טוב ילדודס, איגרו כוחות, תאכלו היטב ונתראה מחר במשחק על ראשות הבית.

אוהבים וגאים בכם מאוד מאוד!