מתחילים כי זה לא ברגע.
צריך לכבס מהר מהר את כל הגרביים / טייטסים / חליפות אימון כדי הכל שיתייבש עד מחר ב- 2:00 בלילה, מועד סגירת המזוודה והעמסתה לרכב (יש כאלו שצריכים לצאת ב- 2:00 מהבית כדי להיות ב-3:30 בנתב"ג).
הילדים נוסעים לכמעט שבועיים. חשבון פשוט של תשעה משחקים כפול 2 זוגות גרביים למשחק ועוד, נניח, ארבעה או חמישה אימונים כפול זוג אחד (ככה זה אצלי בבית לפחות) נותן מידע על הצורך במשהו כמו 23 זוגות גרביים (לפחות). לא דברנו עוד על טייטס לכל משחק או אימון, סטים לאימון, שאין מי שיכבס (המארחים התחייבו לכביסת בגדי משחק בלבד) והנה לכם הסיבה למה צריך מזוודה כל כך גדולה, זמן התארגנות מראש ובעיקר למה אני נוסעת לשם.
אז בסדר, קניתי לאיתי ג'ל לכביסה. בדיוק את זה שחזי המליץ. קצת עצמאות לא תזיק (בייחוד למי שכבר חי באופן עצמאי מחוץ לבית משהו כמו שלוש שנים...).
יש הנחיות מסודרות לאריזה שחזי שלח והן ממש עוזרות. בכל אופן זה עמוס, צריך מספיק ציוד שיהיה נוח, להכניס גם בגדים אזרחיים, מספיק קופסאות טונה, חטיפים, אגוזים למיניהם ושני זוגות נעליים, שלא אגיד באיזו מידה הן, אך ארמוז כי הן תופסות המון מקום.
ומעל הכל, התרגשות. זו כבר הפעם השלישית שלו ושלי ואותי זה עדיין מרגש. גם אני כבר התחלתי להכין את כל הדרוש. דגלים למשל, קניתי מבעוד מועד, כשהיו בסופר בחג העצמאות (בשנים קודמות לא הצלחתי להשיג ושנוררתי מבנק הפועלים את שאריות דגליו). השנה התארגנתי גם על טייפים שהילדים חובשים איתם את הרגליים כדי שיהיה לי איך לתלות אותם. את הדגלים. אני לא יודעת אם הילדים שמים לב אבל אותי כאמא זה מרגש.
ולי יש גם את העניין הזה עם הכביסה. חמישה ימים לפני הטיסה ואני באמוק של כביסה. שחס וחלילה לא יישאר בגד לא מכובס כשלא אהיה פה.
אז בין כביסה לכביסה (אני תכף רצה לתלות מכונה), אני מאחלת בהצלחה והנאה לכל האמהות האורזות (דווקא איתי ארז לבד לנסיעה הקודמת אבל הפעם הוא חולה אז יש לו תירוץ שאמא...) ונתראה בנתב"ג.
לילה טוב.
נ.ב.- אני מתעלמת באופן מופגן מהעובדה שאנחנו שוב נוסעים לסטרומיצה אבל אני מבטיחה בימים הקרובים רשומה מיוחדת שתוקדש לעיר (דרך אגב, אפילו באתר של פיבא לא הקדישו לעיר דף מיוחד, כמו שעושים לשאר הערים בהן מתקיימות אליפויות).
צריך לכבס מהר מהר את כל הגרביים / טייטסים / חליפות אימון כדי הכל שיתייבש עד מחר ב- 2:00 בלילה, מועד סגירת המזוודה והעמסתה לרכב (יש כאלו שצריכים לצאת ב- 2:00 מהבית כדי להיות ב-3:30 בנתב"ג).
הילדים נוסעים לכמעט שבועיים. חשבון פשוט של תשעה משחקים כפול 2 זוגות גרביים למשחק ועוד, נניח, ארבעה או חמישה אימונים כפול זוג אחד (ככה זה אצלי בבית לפחות) נותן מידע על הצורך במשהו כמו 23 זוגות גרביים (לפחות). לא דברנו עוד על טייטס לכל משחק או אימון, סטים לאימון, שאין מי שיכבס (המארחים התחייבו לכביסת בגדי משחק בלבד) והנה לכם הסיבה למה צריך מזוודה כל כך גדולה, זמן התארגנות מראש ובעיקר למה אני נוסעת לשם.
אז בסדר, קניתי לאיתי ג'ל לכביסה. בדיוק את זה שחזי המליץ. קצת עצמאות לא תזיק (בייחוד למי שכבר חי באופן עצמאי מחוץ לבית משהו כמו שלוש שנים...).
יש הנחיות מסודרות לאריזה שחזי שלח והן ממש עוזרות. בכל אופן זה עמוס, צריך מספיק ציוד שיהיה נוח, להכניס גם בגדים אזרחיים, מספיק קופסאות טונה, חטיפים, אגוזים למיניהם ושני זוגות נעליים, שלא אגיד באיזו מידה הן, אך ארמוז כי הן תופסות המון מקום.
ומעל הכל, התרגשות. זו כבר הפעם השלישית שלו ושלי ואותי זה עדיין מרגש. גם אני כבר התחלתי להכין את כל הדרוש. דגלים למשל, קניתי מבעוד מועד, כשהיו בסופר בחג העצמאות (בשנים קודמות לא הצלחתי להשיג ושנוררתי מבנק הפועלים את שאריות דגליו). השנה התארגנתי גם על טייפים שהילדים חובשים איתם את הרגליים כדי שיהיה לי איך לתלות אותם. את הדגלים. אני לא יודעת אם הילדים שמים לב אבל אותי כאמא זה מרגש.
ולי יש גם את העניין הזה עם הכביסה. חמישה ימים לפני הטיסה ואני באמוק של כביסה. שחס וחלילה לא יישאר בגד לא מכובס כשלא אהיה פה.
אז בין כביסה לכביסה (אני תכף רצה לתלות מכונה), אני מאחלת בהצלחה והנאה לכל האמהות האורזות (דווקא איתי ארז לבד לנסיעה הקודמת אבל הפעם הוא חולה אז יש לו תירוץ שאמא...) ונתראה בנתב"ג.
לילה טוב.
נ.ב.- אני מתעלמת באופן מופגן מהעובדה שאנחנו שוב נוסעים לסטרומיצה אבל אני מבטיחה בימים הקרובים רשומה מיוחדת שתוקדש לעיר (דרך אגב, אפילו באתר של פיבא לא הקדישו לעיר דף מיוחד, כמו שעושים לשאר הערים בהן מתקיימות אליפויות).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה