יום ראשון, 30 ביוני 2013

משחק אימון שני- הפסד...

אז הפסדנו. אז מה?
נכון,  למי שספורטאי אסור לדבר כך. תמיד לשאוף לנצח. אבל אנחנו ההורים ובשבילנו חשוב גם המאמץ, התהליך. הרי כשהילדודס שלנו היו בגן וציירו ציורים שנראו כמו הצרות שלנו הגננת תמיד אמרה: "הוא עובד כל כך יפה..."
אז אני מסתכלת על ההפסד בצורה קצת אחרת מכתבי הספורט וחושבת שלאריק אלפסי ודני גוט יש בהחלט במה להתגאות (יצא לי חרוז) כי אם הגיעו להארכה, כנראה שבאמת הייתה שם לחימה ורק בסוף... בסוף הרי תמיד מישהו מפסיד. אז חבל שזה הצד שלנו אבל לא נורא.

לא הייתי שם. זה נכון ואין לי מושג איך נראה המשחק אבל מראש הרי כולנו גאים ב"חיימקה שלנו" ויכולים להסביר תמיד מה קרה שזה לא כל כך הצליח הפעם.

לפי מה שאני מבינה מהאיגוד, הובלנו שלושה רבעים ואז ויתרנו להם קצת. והם לקחו (לא התכוונו, אבל כך קרה). 

קלעו לנבחרת הנוער - עידן זלמנסון ואיתי שגב 21, יוחאי צוקרמן 13, נאור שרון 10, חואקין שוכמן 9, אור קהל ואליה סרור 8 כ"א, גל גילינסקי 4 ורומן סורקין 1. 




ועוד קצת עדכונים מהשטח-
האינטרנט באכסניה מאוד איטי. אפשר לגלוש מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה. זה חשוב לדעת מפני שמסתבר שאין מספיק רוחב פס לענות ב"ווטסאפ" גם לחברה וגם להורים והרי ברור מהו סדר העדיפויות... אז לא לכעוס על הילדים ולא לדאוג, כשהם יצטרכו משהו הם ידעו למצוא אותנו...
חוץ מזה, לחשה לי ציפור קטנה שהילדים מקסימים והאווירה טובה וכולם שם מקווים שמסע ההכנה הזה יביא את הנבחרת מוכנה יותר ליעדים שהציבה לעצמה.

אני רוצה להגיד למבוגרים האחראים שם שאנחנו פה (בישראל) כדי לעזור במה שצריך ונהיה גם שם (במקדוניה) כדי לתלות דגלים לעודד ולעזור במה שצריך.

חזקו ואמצו ילדים (זו סיסמה מ"השומר הצעיר") וזכרו : תמיד קדימה (זו הסיסמה של גלעד ערמון)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה