ג'יזיצקו

שבת 29.6.13 : ג'יזיצקו-פולין

אז הילדים בפולין. בעיירת נופש בצפון מזרח פולין בשם גיזיצקו וצפוי להם מזג אויר ממש נעים (רק מחר בלילה יהיה קצת קר, 5מעלות ואיתי לא לקח מעיל...).מתאכסנים במקום כמו "וינגייט".

יש בה מצודה עתיקה, כנסייה, גשרים וסירות. העיר ממוקמת על שפת אגם בשם נייגוצ'ין, אחד מרשת אגמים/ ביצות מסועפת שמכונה בשם הכולל "האגמים המיזוריים".

הנוף הנשקף מאכסניית הספורטאים בה מתאכסנת הנבחרת בג'יזיצקו

ויש בה גם מאורה. נכון, לא בעיר ממש אלא במרחק של כ- 20 ק"מ ממנה. "מאורת הזאב".... כיום כבר אין בה זאבים. האמת, אף פעם לא היו בה. יותר נכון, לא היו בה זאבים ממש. חיו בה סוג של מפלצת הולכת על שתיים ורבים מעושי דבריה. מיוני 41 ועד נובמבר 44 שמשו מבני הבטון הללו את היטלר. שם הוא הסתתר, משם ניהל את "עסקיו" ומשם הגיח לפרקי זמן קצרים. עמוק בלב היער, מוסווים בטבע פסטורלי, נחבאים הבונקרים ששימשו את היטלר, גרינג ושאר אנשים (אנשים, לא בני אדם) שאין להזכיר את שמם.
אני מקווה שהרוחות הרעות המנשבות ממפלצות הבטון הללו, נעצרות ביער ולא מגיעות לעיר הסמוכה...

************************
איתי, בני, הפסיד את המסע לפולין. המסע. זה שעובר כמעט כל נער שמגיע לכיתה י"ב. המחויבות לקבוצת הכדורסל, הנסיעות התכופות לחו"ל השנה והעומס (אשר בכולם הוא בחר) לא אפשרו לו גם את זה. ובכל זאת, אני חושבת שבשנה האחרונה, הוא שיחק לפחות 4 פעמים בפולין (אבדתי את החישוב...). פולין, בה יש למשפחתנו שורשים, אותה ארץ שמזוהה כל כך עם הזוועות שנעשו לבני עמנו, קיבלה אליה את איתי והשחקנים האחרים בזרועות פתוחות ובנסיבות טובות.

אני סומכת על חזי, מנהל הנבחרת, שימצא את הדרך להעביר לילדים (כן ילדים. אפילו האליפות נקראת U18 זאת אומרת שאתם עדיין ילדים) את המורשת ואת פרטי האירועים אשר שרידיהם נמצאים כל כך קרוב אליהם.

אני מקווה ילדים, שתנצחו. היום, מחר, מחרתיים ובכלל. כולנו כבר ניצחנו. העובדה שהגעתם לפולין, לבושי חולצות של איגוד הכדורסל של מדינת ישראל, היא כבר ניצחון.
אנחנו מחזיקים לכם אצבעות.

הנבחרת על רקע אגם נייגוצ'ין

בהצלחה!